פיצוי על איבוד מזוודה

רוצים לדעת אם אתם זכאים לקבל פיצוי על איבוד מזוודה? האם ניתן לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש במקרה של עיכוב במזוודה? תוך כמה זמן צריך לשלוח דרישה במקרה של נזק למזוודה?

רבים אינם יודעים אבל עבור פיצוי על איבוד מזוודה החוק החל בישראל מבוסס על אמנה הנקראת אמנת מונטריאול משנת 1999, ובשמה המלא "האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין-לאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול". אך ורק מכוחה של אמנת מונטריאול (בין מדיניות שהן צדדים לאמנת מונטריאול) ניתן לתבוע פיצויים ובמשך שנתיים בלבד מקורת האירוע, ובלבד ששתי המדיניות חתומות על אמנה זו.

כלל איחוד העילה

בכל הקשור לקבלת פיצוי על איבוד מזוודה, לרבות עיכוב או נזק למזוודה, ניתן לתבוע את חברות התעופה אך ורק מכוח הוראות אמנת מונטריאול שהוראותיה נקלטו בישראל באמצעות חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, ונכנסו לתוקף לגבי ישראל ב-20.3.2011.

בהתאם לעקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 3ב לחוק התובלה האווירית: "על תובלה אווירית שחלות עליה אחת האמנות המנויות בהגדרה "האמנה" וגם אמנת מונטריאול, יחולו הוראות אמנת מונטריאול בלבד", וכן סעיף 10 לפיו – "לא ניתן לתבוע מוביל אווירי וסוכניו אלא לפי חוק זה".

לפי סעיף 10, ניתן לתבוע את המוביל האווירי וסוכניו רק בהתאם לחוק זה ולא תחול כלפיו כל עילת תביעה אחרת הקיימת בדין. משכך, לא ניתן לבסס תביעה כלפי חברת תעופה על עילות של הפרת חוזה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, גרם הפרת חוזה וכיו"ב.

סעיף 29 לאמנת מונטריאול, שכותרתו "בסיס לתביעות" קובע כך: "בהובלת נוסעים, כבודה ומטען, כל תביעה לפיצויים, תהא עילתה אשר תהא, בין אם לפי אמנה זו או על פי חוזה, או בנזיקין או אחרת, ניתן להגיש רק בכפוף לתנאים ולהגבלות האחריות כפי שהם קבועים באמנה זו ומבלי לפגוע בשאלה מי הם בני האדם שיש להם זכות להגיש תביעה ומהן זכויותיו של כל אחד מהם. פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם השבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור".

כלומר, כלל איחוד העילה קובע כי אחריות המוביל האווירי לפי החוק התובלה האווירית ולפי אמנת מונטריאול תבוא במקום אחריות שהייתה יכולה לנבוע לפי כל דין אחר, והנוסעים לא יכולים לדרוש או לתבוע פיצוי על נזק שנגרם במהלך הטיסה על פי החוק ואמנה זו. הנזקים הנכללים באמנה מפורטים בסעיפים 17–19 וכוללים סוגי נזק כגון: פגיעה גופנית, נזק למזוודה, איבוד מזוודה, או עיכוב בקבלתה. יוער כי אמנה זו אינה תקפה בתביעות לקבלת פיצוי בגין ביטול טיסה או פיצוי על עיכוב בטיסה, שכן בתביעות אלה קיים חוק ספציפי שנקרא חוק שירותי תעופה.

כמה פיצוי על איבוד מזוודה ניתן לקבל?

אמנת מונטריאול מסדירה תשתית משפטית לפיצוי נוסע בגין איחור או אובדן של כבודה, וקובעת תקרת פיצוי מקסימלי של 1,131 זכויות משיכה מיוחדות לכל נוסע, ששווין בשקלים חדשים הינו כיום כ- 1,800 דולר ארה"ב, שהם כ- 6,000 ₪. סכום זה משקף את סכום הפיצוי המקסימלי אותו עשוי צרכן לקבל במקרה של אבדן מזוודה, אך כמובן שסכום הפיצוי בפועל מוגבל לשווי הכבודה שאבדה.

תלונה על פיצוי על איבוד מזוודה – בתוך 21 ימים

סעיף 31 לאמנת מונטריאול שכותרתו: "הודעה במועד על תלונות" קובע, כי במקרה של איחור בקבלת מזוודה, על הנוסע להגיש תלונה בכתב לכל המאוחר בתוך 21 יום "מהתאריך שבו הועמדו לרשותו הכבדה או המטען". אי נקיטת הליך זה תביא לדחייה על הסף של התביעה.

תלונה על נזק למזוודה – בתוך 7 ימים

במקרה של נזק לכבודה, על הנוסע להגיש את תלונתו לחברת התעופה מיד אחרי גילוי הנזק "ולכל המאוחר, בתוך שבעה ימים מתאריך הקבלה במקרה של כבודה שנמסרה".

סעיף 31(2) לאמנת מונטריאול קובע כך: "במקרה של נזק, האדם הזכאי למסירה חייב להתלונן בפני המוביל מיד אחרי גילוי הנזק, ולכל המאוחר, בתוך שבעה ימים מתאריך הקבלה במקרה של כבודה שנמסרה…"

סעיף 31(3) לאמנה קובע: "כל תלונה חייבת להיעשות בכתב וחובה לתתה או לשלחה בתוך המועדים שצוינו", וסעיף 31(4) קובע: "לא הוגשה תלונה בתוך הזמנים הנקובים לעיל, לא תשמע כל תביעה נגד המוביל, למעט במקרה של תרמית מצדו".

משמעות ההוראות הנ"ל הנה, כי מקום בו נוסע קיבל מזוודה עם נזק, הנו מחויב להגיש תלונה בכתב על כך לחברת התעופה, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד קבלת הכבודה. קרי, גם אם קיבלתם את המזוודה עם הנזק בחו"ל, עליכם להגיש את התלונה בכתב עוד בהיותכם בחו"ל לחברת התעופה, שאם לא כן לא תוכלו להגיש אותה לאחר מכן.

התיישנות תביעות לפי אמנת מונטריאול – שנתיים

סעיף 35 לאמנת מונטריאול שכותרתו: "מגבלה על תביעות" קובע: "הזכות לפיצויים תפקע אם התביעה אינה מוגשת בתוך פרק זמן של שנתיים, שתחושב מתאריך ההגעה ליעד, או מהתאריך שבו היה המטוס צריך להגיע, או מהתאריך שבו הופסקה התובלה"

משמעות סעיף זה הנה, כי מקום בו לא הוגשה תביעה תוך שנתיים מהמועד בו קיבלתם את המזוודה חזרה, לא תוכלו להגיש תביעה, וככל ותגישו, היא עשויה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

פיצוי בגין עגמת נפש עקב איחור בהגעת מזוודה

הפסיקה בארץ ובעולם דנה רבות בשאלה – האם ניתן לפסוק פיצוי בגין נזק נפשי עקב איחור בקבלת מזוודה. הדיון המשפטי בנושא התבסס על אמנת מונטריאול בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, שנחתמה בשנת 1999, וכן אמנת ורשה שקדמה לה.

סעיף 29 לאמנת מונטריאול קובע: "פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם השבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור". במשך שנים, הייתה נטושה מחלוקת האם הביטוי "השבה" כולל גם נזק שאינו ממוני (כלומר נזק נפשי/בגין עגמת נפש).

פסק דין איבריה

בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין שניתן ביום 20/11/19 על-ידי בית משפט המחוזי בתל אביב, במסגרת רת"ק 23465/07/17 איברייה איירליינס נ' ליאורה פלישר פלד. בפסק דין זה נקבע, כי ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בגין איחור בקבלת מזוודה, בכפוף לסכום המקסימלי שניתן לפסוק ע"ס 1,131 זכויות משיכה מיוחד עבור כל נוסע.

כך ציינה כב' השופטת עינת רביד: "על פי ההלכה המחייבת בדין הישראלי פורש סעיף 17 לאמנת האג כמאפשר פיצוי בגין נזק נפשי ועוגמת נפש במופרד וללא קשר לקיומו של נזק גופני…. על פי הפרשנות הנראית בעיני והמקבלת כי "נזק נפשי" (לרבות עגמת נפש) נכלל בגדר הנזק בר הפיצוי לפי סעיף 17(1) לאמנת מונטריאול, אין משמעה כי הסכום הכולל, אשר ייפסק בגין הנזק, יכול לעלות על הסכום המרבי (המקסימלי) הקבוע באמנה.

אל האמור הצטרף גם כב' השופט ישעיהו שנלר והוסיף: "דומה כי מעת שהדין הפנימי הכיר גם הכיר בנזק נפשי כנזק בר פיצוי, לרבות בגדר השבת המצב לקדמותו, גם לא חל הסייג האחר שבסעיף 29 לאמנת מונטריאול, בהתייחס לפיצוי זה. יוער כי לעיתים הנזק "הנפשי" דהיינו אותה עוגמת הנפש בגין איחור, עולה עשרות מונים מעיכוב של העדר כבודה וכד' ואין מקום כי מוביל שלא הצליח לעמוד בנטל הפוטרו מאחריות לא יפצה את הניזוק בגין עוגמת הנפש, אך כאמור תוך מגבלת תקרת הפיצוי

מתי חברת התעופה תהיה פטורה מלשלם פיצוי על איבוד מזוודה?

סעיף 19 לאמנת מונטריאול שהוא הבסיס לתביעה זו וכותרתו "איחור": "המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם. "

והנוסח באנגלית:

"The carrier is liable for damage occasioned by delay in the carriage by air of passengers, baggage or cargo. Nevertheless, the carrier shall not be liable for damage occasioned by delay if it proves that it and its servants and agents took all measures that could reasonably be required to avoid the damage or that it was impossible for it or them to take measures."

כלומר, על פי סעיף 19 לאמנת מונטריאול, המוביל האווירי אחראי לכל נזק שנגרם עקב איחור בתובלה האווירית של נוסעים, כבודה ומטען, בסייג הקובע שאם המוביל, עובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים הדרושים בכדי למנוע את הנזק או שלא יכלו לנקוט באותם אמצעים כי זה בלתי אפשרי עבורם, אז לא יראו במוביל כאחראי לנזק.