פיצוי בגין ביטול טיסה

באילו מקרים תהיו זכאים לקבל פיצוי בגין ביטול טיסה? ובאילו מקרים חברות התעופה תהיינה חברות התעופה פטורות מלשלם לנוסעים פיצוי בגין ביטול טיסה?

החמיצו טיסה לבייג'ין ויקבלו פיצוי בגין ביטול טיסה בסך 20,000 ₪

במסגרת פסק דין שניתן ביום 11/1/2022 על-ידי בית משפט השלום בחיפה, נדונה תביעה בסך 25,650 ₪, שהגישו על-ידי 5 נוסעים כנגד חברת התעופה האוקראינית יוקריין אינטרנשיונל איירליינס, בה ביקשו לקבל פיצוי בגין ביטול טיסה עקב החמצת טיסת המשך.

מפסק הדין עולה, כי הנוסעים רכשו מחברת התעופה כרטיסים לטיסות מישראל לבייג'ין וחזרה, שכללו עצירות בקייב. טיסת החזרה תוכננה להמריא ביום 5/11/19 בשעה 9:55 מבייג'ין לקייב.

בסופו של יום, הטיסה מבייג'ין לקייב המריאה בעיכוב של כשעה וחצי, ובשל כך החמיצו הנוסעים את טיסת ההמשך מקייב לישראל. לאחר מכן, חברת התעופה סיפקה לנוסעים על חשבונה – שירותי סיוע, לרבות מזון ומלון, כרטיסים לטיסת המשך חלופית, שהמריאה בעיכוב של 24 שעות ביחס לטיסת ההמשך המקורית.

האם הנוסעים זכאים לקבל פיצוי בגין ביטול טיסה?

במסגרת ההליך טענו הנוסעים כי הם זכאים לקבל בין היתר – פיצוי בגין ביטול טיסה בסך של 3,100 ₪ לכל נוסע, בהתחשב במרחק האווירי שבין בייג'ין לתל אביב, שהנו מעל ל- 4,500 ק"מ.

אולם מנגד חברת התעופה טענה כי הנוסעים לא זכאים לקבל ממנה פיצוי, מאחר והעיכוב נגרם בשל נסיבות שלא היו בשליטתה, ולכן היא פטורה מלשלם להם פיצוי בגין ביטול טיסה בשל הפטור הקיים בסעיף 6(ה) לחוק חוק.

עוד טענה חברת התעופה, כי גם אם היו זכאים הנוסעים לקבל ממנה פיצוי, הוא צריך להיות בסך של 2,100 ₪ לכל נוסע, מאחר והטיסה בפועל שבוטלה הייתה מקייב לתל-אביב, ומרחק האווירי ביניהם נמוך מ-4,500 ק"מ, לעומת מרחק הטיסה מתל אביב לבייג'ין שהנו מעל ל-4,500 ק"מ.

טענות הנוסעים

במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר, כי לאחר שנודע להם שטיסתם הראשונה מבייג'ין לקייב מתעכבת, הם התריעו בפני נציגי חברת התעופה על כך שהם עלולים בשל כך להחמיץ את טיסת ההמשך שלהם מקייב לישראל, ולכן ביקשו מנציגי חברת התעופה לדאוג לכך שטיסת ההמשך בקייב תמתין להם עד להגעתם לשדה התעופה, אולם לטענת הנוסעים בקשתם לא זכתה למענה.

עוד טענו הנוסעים כי לאחר שהם נחתו בקייב והחמיצו את טיסת ההמשך שלהם, הם ביקשו מנציגי חברת התעופה להעביר אותם לטיסה חלופית שממריאה במועד הכי מוקדם שניתן, אך בקשתם נדחתה, והם הועברו לבסוף לטיסה חלופית שהמריאה רק כעבור 24 שעות.

עוד טענו הנוסעים, כי נציגי חברת התעופה לא יידעו אותם בדבר זכויותיהם, וכי במועד בו הם נחתו בקייב, הייתה טיסה מקייב לארץ של חברת אל על שניתן היה לשבץ אותם אליה, ובכך לחסוך להם המתנה של 24 שעות בקייב, אך חברת התעופה נמנעה מלהעביר אותם אליה.

טענות חברת התעופה

מנגד חברת התעופה טענה כי הנוסעים אינם זכאים לקבל ממנה פיצוי על עיכוב בטיסה, מאחר והטיסה מבייג'ין התעכבה בשל נסיבות בלתי צפויות ושכללו: בדיקה של רשויות ההגירה של אחד הנוסעים, איחור בהגעה של טיסה קודמת שנבע מנסיבות חריגות שלא היו בשליטתה בשל תרגיל צבאי שהתרחש באותו מועד.

עוד טענה חברת התעופה טענה, כי היא סיפקה לנוסעים את כל שירותי הסיוע שהייתה מחויבת לספק, לרבות מזון ושתיה, ולינה במלון, וכן כרטיסים לטיסה חלופית, ובכך היא יצאה ידי חובתה כלפיהם, וכי האינטרס שלה הוא להטיס את הנוסעים ליעדם כמה שיותר מהר, בכדי להימנע מעלויות נוספות, לכן, לשיטתה, היא עשתה כל שלאל ידה כדי לממש את אותו אינטרס.

האם הנוסעים זכאים לקבל פיצוי על ביטול טיסה?

במסגרת ההליך, הפנה בית המשפט להורואת סעיף 6 (ה)(1) במסגרת חוק טיבי הקובע, כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהא זכאי לקבל מחברת התעופה פיצוי על ביטול טיסה, מקום בו הוכיח מפעיל הטיסה או מארגן הטיסה כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

חברת התעופה טענה כאמור, שהעיכוב שאירע בטיסה הראשונה מבייג'ין לקייב אירע בשל נסיבות שלא היו בשליטתה, והם אלה שגרמו בהמשך להחמצת טיסת הנוסעים את טיסתם מקייב, ולכן טענה כי הנוסעים לא זכאים לקבל ממנה פיצוי על ביטול טיסה.

בית המשפט הבהיר, כי הנטל להוכיח קיומו של הפטור מתשלום הפיצוי סטטוטורי מוטל על חברת התעופה והנו מצומצם, וכי טיעון זה איננו מתקבל אוטומטית, ועל חברת התעופה להביא ראיות לצורך הוכחת התקיימות התנאים לאותו פטור לביסוס הטענה, לרבות במקרה של תקלה חריגה שבעקבותיה בוטלה או עוכבה הטיסה.

נטל ההוכחה מוטל על חברת התעופה

במקרה זה קבע בית המשפט, כי למרות שהנטל להוכיח את נסיבות העיכוב מוטל על חברת התעופה, במקרה זה "לא הובאה על ידה כל ראיה לשאלת טיב הנסיבה המיוחדת, שכיחותה, חריגותה והיעדר היכולת לצפות אותה", וכי הטענה לפיה האיחור בטיסה מבייג'ין לקייב נגרם בשל תקלה בלתי צפויה גובתה בתיעוד חלקי בלבד, אולם לא היו לעד מטעמה הסברים ספציפים ומדויקים למה שהתרחש, למעט רישומיה של חברת התעופה שגובתה במסמכים מינימאליים.

עוד קבע בית המשפט כי חברת התעופה "לא עשתה דבר כדי לבסס את טיעוניה, לא נעשה כל ניסיון להתמודד עם טענות התובעים, שלטעמי לא נסתרו ואין עליהן עוררין", והוסיף כי הוא אומנם אינו מצפה שחברת התעופה תעיד עדים שנכחו בזמן אמת בעת התרחשות האירועים, אך כן מצפה כי נתונים הנמסרים לבית המשפט ייבדקו בצורה מעמיקה וראויה. אולם במקרה זה, כל טענותיו של עד חברת התעופה נטענו ללא אסמכתאות על מנת לתמוך בטענותיה של חברת התעופה.

חברת התעופה חויבה לשלם נוסעים פיצוי על ביטול טיסה

בסופו של יום, בית המשפט ציין כי התרשם שכל הראיות שהובאו על-ידי חברת התעופה גרמו לו להתרשם דווקא שלא נעשה די על-ידי חברת התעופה בכדי למנוע את המצב שאליו נקלעו הנוסעים, ולבטח לא הצליחה חברת התעופה להוכיח שהתקיימה נסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטתה והפוטרת אותה מחובתה לפצות את הנוסעים.

לאור זאת כבוד השופטת ג'אדה בסול מבית משפט הלשום בחיפה סיכמה, כי במקרה זה: "לא הוכחו במקרה דנן, נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה של הנתבעת וכן כי גם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה לא היתה יכול למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות – המקנות פטור מחבות מפעיל הטיסה לשלם את הפיצוי הקבוע בחוק שרותי תעופה."

לכן השופטת חייבה את חברת התעופה לשלם לנוסעים סך של 20,900 ₪, המשקפים פיצוי בגין ביטול טיסה בסך של 3,180 ₪, וכן פיצויים לדוגמה בסך של 1,000 ₪ לכל נוסע מכוח סעיף 11 במסגרת חוק שירותי תעופה, לאחר שנקבע כי הנוסעים פנו לחברת התעופה בפניות בכתב ולא קיבלו ממנה מענה כשורה.

פרטי פסק הדין: תא"מ 24232-02-20 אבגר ואח' נ' יוקריין אינטרנשיונל איירליינס, ניתן על-ידי בית משפט השלום בחיפה ביום 11/01/22.

חברת יונייטד חויבה לשלם פיצוי בגין ביטול טיסה בסך 18,400 ₪

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בחיפה, נדונה תביעה שהגישו 4 נוסעים כנגד חברת התעופה יונייטד איירליינס, בה הם ביקשו לקבל פיצוי בגין ביטול טיסה, בשל החמצת טיסת המשך שנגרמה עקב עיכוב בהמראת הטיסה הראשונה.

הנוסעים דרשו לקבל פיצוי מכוח חוק שירותי תעופה עקב החמצת טיסת המשך

במסגרת התביעה שהגישו הנוסעים (זוג הורים + 2 ילדים), הם טענו בין היתר, כי הם רכשו מחברת התעופה 4 כרטיסים לטיסה מת"א לבוסטון וחזרה, שכללו עצירות ביניים בניו יורק. לטענתם, במועד הטיסה חזרה ארצה, ולאחר שהם הגיעו לדלפק הבידוק ומסרו את המזוודות, התברר להם שטיסתם הראשונה מבוסטון לניו יורק מתעכבת בשל תקלה טכנית במטוס, ולבסוף הטיסה המריאה בעיכוב של כשעתיים וחצי, ונחתה בניו יורק לאחר שטיסת ההמשך שלהם לתל אביב כבר המריאה.

בעקבות החמצת טיסת ההמשך, נאלצו הנוסעים לעבור לטיסה חלופית שהמריאה יום למחרת ובעיכוב של כ-17 שעות ביחס לטיסת ההמשך המקורית.

עוד טענו הנוסעים, שבמהלך זמן המתנתם לטיסה החלופית, חברת התעופה לא סיפקה להם שירותי סיוע כמתחייב במסגרת חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, וכי הם קיבלו שובר ללינה במלון עבור אדם אחד בלבד ולא עבור 4 אנשים, ולכן הם נאלצו להצטופף למשך הלילה בחדר המתאים בקושי ללינת זוג, בשתי מיטות יחיד, ללא בגדים להחלפה, וללא תנאים מתאימים ללינת המשפחה.

חברת התעופה טענה שהנוסעים רכשו כרטיסים לטיסה עם עצירה קצרה מדי

חברת התעופה טענה מנגד בין היתר, כי הנוסעים הם שבחרו לרכוש טיסה שכללה עצירת ביניים של 93 דקות בלבד לצורך מעבר בין הטיסות, בעוד שבאותו מועד היו 8 טיסות אחרות באותו יום, וכי לאחר שהם החמיצו את טיסת ההמשך היא סיפקה להם כרטיסים לטיסה חלופית וכן שירותי לינה ומזון.

עוד טענה חברת התעופה, כי מסיבות תפעוליות שכללו גם תנאי מזג אוויר והחלפה בלתי מתוכננת של המטוס, טיסתם הראשונה של הנוסעים (מבוסטון לניו יורק) נחתה באיחור של כ-127 דקות, ולכן יש לפטור אותה מכל אחריות מכוח חוק שירותי תעופה לתשלום פיצוי בגין ביטול טיסה, מאחר והיה מדובר בעובדות בלתי צפויות.

עוד הוסיפה וטענה חברת התעופה, כי החמצה של טיסת המשך אינה בגדר "עילה מזכה" לפי חוק טיבי, ואינה מזכה בהטבות או בפיצוי כספי כלשהו.

בית המשפט חייב את יונייטד לשלם לנוסעים 18,400 ₪

הרשמת הבכירה אילנה הדר מבית משפט לתביעות קטנות בחיפה דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל את תביעת הנוסעים, וחייבה את חברת התעופה יונייטד לשלם לנוסעים סך של 18,400 ₪ [3,100 ₪ פיצוי על טיסה שבוטלה לכל נוסע, 1,500 ₪ פיצויים לדוגמה לכל נוע, ו-800 ₪ הוצאות משפט].

בית המשפט קבע כי חברת התעופה לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להראות שהטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וגם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה – לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות, וכן כי לא סיפקה לנוסעים שירותי סיוע כמתחייב בחוק.

חוק שירותי תעופה מגדיר "טיסה" כ- "לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים"

בית המשפט דחה את טענת חברת התעופה לפיה החמצת טיסת המשך אינה נחשבת לטיסה שבוטלה לפי חוק שירותי תעופה, וציין כי בפסקי דין רבים נקבע שיש מקום להטיל אחריות על חברת תעופה מקום בו איחור בטיסה אחת מתוך מסלול הכולל טיסות ביניים – הביא להחמצת טיסת המשך:
"החוק מגדיר "טיסה" כ"לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים", ובפסקי דין רבים נקבע שיש מקום להטיל אחריות על חברת התעופה מקום בו איחור בטיסה אחת מתוך מסלול הכולל טיסות ביניים, אף אם אינו עולה על שמונה שעות, הביא להחמצת טיסת ההמשך" (כך ציין בית המשפט בפסק הדין).

הנוסעים אינם צריכים להניח שיחולו עיכובים שיגרמו להחמצת הטיסה

באשר לטענת חברת התעופה לפיה הנוסעים הם אלו שבחרו את הטיסות שכללו זמן קישור של 93 דקות בלבד, ולכן אין מקום שתוטל עליה אחריות על החמצת הטיסה, קבעה השופטת כי אין ממש בטענה זו.

השופטת ציינה, כי הנוסעים בחרו את הטיסות מתוך לוח הטיסות של החברת התעופה, כפי שהופיע באתר שלה, ומאחר וחברת התעופה עצמה הציעה ומציעה טיסות כאלה עם זמן הקישור ומאפשרת להזמין אותם, אין אלא להניח שמדובר בזמן קישור שעומד במדד הזמן המינימילי להחלפת הטיסות:

"אין צורך להכביר מילים על זכותם של התובעים לבחור בטיסה האחרונה באותו יום. התובעים אינם צריכים להניח שיחולו עיכובים שיגרמו להם להחמיץ טיסה ולתכנן את נסיעתם באופן זה. זכותו של נוסע לבחור כל טיסה מלוח הטיסות המוצע ע"י חברת תעופה, ובאחריותה של חברת תעופה לא להציע טיסות וזמני קישור שאינם עומדים במדדים… לאור האמור, אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר אחריות התובעים לבחירת הטיסות וזמני הקישור"

התנהלותה של חברת יונייטד "גובלת בחוסר אכפתיות ואף ברשלנות מסויימת"

בית המשפט קבע כי חברת תעופה לא סיפקה לנוסעים שירותי סיוע כמתחייב במסגרת חוק שירותי תעופה, וכי העובדה שחברת התעופה: " העניקה שובר לינה רק לאחד מתוך ארבעת בני המשפחה מקוממת אף יותר, עת מדובר בשעת לילה מאוחרת לאחר חצות, ובמשפחה עם שני ילדים קטינים". עוד ציין בית המשפט בעניין זה, כי חברת התעופה טענה באופן כללי ולא מבוסס שלא נפל פגם בהתנהלותה, ולא טרחה להביא כל מסמך או נתון שיש בו כדי להראות שעמדה בחובותיה כמתחייב מכוח חוק טיבי: "ההתנהלות האמורה, הן בזמן אמת והן לאחר מכן, גובלת בחוסר אכפתיות ואף ברשלנות מסויימת, והדברים נלקחו על ידי בחשבון בשקילת גובה הפיצוי לדוגמה"

פרטי פסק הדין: ת"ק (חי') 25449/12/20 פלונית ואח' נ' יונייטד איירליינס