טיסה בוטלה עקב מלחמה?  מי באמת להחזר הכספי – סוכנות הנסיעות או חברת התעופה

נוסע שטיסתו בוטלה בעקבות פרוץ מלחמה ניסה לבטל את העסקה דרך סוכנות הנסיעות ודרש פיצויים של אלפי שקלים. במסגרת פסק דין נדונה השאלה : האם במקרה שבו הטיסה מבוטלת לפני שהלקוח מבקש לבטל, חל חוק הגנת הצרכן הכללי או חוק שירותי תעופה הספציפי?

הרקע לפסק הדין: מלחמה, ביטול טיסה עקב מלחמה וחיוב כרטיס אשראי

הפרשה החלה כאשר נוסע רכש זוג כרטיסי טיסה לאוסטריה בעסקה מקוונת דרך סוכנות הנסיעות "סטארנקסט בע"מ". הכרטיסים, שהיו מיועדים לחודש יולי 2025 דרך "אוסטריאן איירליינס" (המוביל האווירי), עלו 3,540 ש"ח. ביום 13.6.25, בעקבות פרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן (קרי מבצע עם כלביא), פורסם כי קבוצת לופטהנזה (אליה משתייכת חברת התעופה) השעתה את טיסותיה לישראל וממנה.

יומיים לאחר מכן, ב-15.6.25, פנה הנוסע לסוכנות הנסיעות בהודעה בכתב, ציין כי אין מנוס מביטול העסקה, וביקש שלא יחייבו את כרטיס האשראי שלו במועד החיוב הקרוב. למרות פניותיו החוזרות אל סוכנות הנסיעות, כרטיס האשראי של הנוסע חויב בתחילת יולי. בהמשך התברר לנוסע כי חברת התעופה עצמה ביטלה את הטיסה עוד ב-13.6.25, כלומר לפני ששלח את הודעת הביטול לסוכנות. הסוכנות הסבירה כי לא ניתן לבצע ביטול במערכת לטיסות שכבר בוטלו, וכי יש להמתין לקבלת החזר כספי על טיסה מחברת התעופה – תהליך שעשוי לקחת כ-60 ימי עסקים.

מי צריך לשאת באחריות כשהשמיים נסגרים?

טענות הנוסע

במסגרת ההליך טען הנוסע בין היתר, כי עמדה לו זכות ברורה לבטל את עסקת מכר מרחוק שביצע, מכוח סעיף 14ג(ג)(2) לתוך חוק הגנת הצרכן. לטענתו, הסוכנות הייתה חייבת להשיב לו את התמורה בתוך 14 ימים ולמנוע את החיוב העתידי באשראי. הנוסע טען כי הסוכנות העדיפה לגבות את התמורה ביודעין, אף שידעה כי חברת התעופה ביטלה את הטיסה ולא תספק את השירות. על כן, הוא דרש את החזר סכום העסקה במלואו (3,540 ש"ח), פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,500 ש"ח, וכן פיצוי לדוגמה בסך 10,000 ש"ח עקב הפרת החוק.

טענות סוכנות הנסיעות

xוכנות הנסיעות טענה מנגד בין היתר כי חוק שירותי תעופה – חוק טיבי הוא הדין הבלעדי שחל במקרה זה, וכי קיים "ייחוד עילה" המפנה את האחריות למוביל האווירי בלבד. הסוכנות הדגישה כי היא משמשת רק כגורם מתווך ואינה עונה להגדרת "מפעיל אווירי" או "מארגן טיסה". בנוסף, הסוכנות הוכיחה כי פעלה כראוי וזיכתה את כרטיס האשראי של הנוסע ב-16.7.25, רק 3 ימים לאחר שהיא עצמה קיבלה את הכספים בחזרה מחברת התעופה. עוד נטען כי הכספים הועברו לחברת התעופה מיד עם ביצוע ההזמנה לשם שמירת המקומות, ולכן לא היה ביכולתה של הסוכנות לעצור את ירידת החיוב בחשבונו של הנוסע.

הכרעת בית המשפט: חוק שירותי תעופה גובר על חוק הגנת הצרכן

השופט דן סעדון מבית משפט השלום בתל אביב-יפו דן בטענות הצדדים והחליט לדחות את התביעה שהוגשה נגד סוכנות הנסיעות. מאחר שההחזר הכספי על סך 3,540 ש"ח כבר הושב לנוסע במלואו על ידי הסוכנות במהלך ההליך, הדיון המשפטי התמקד בדרישות לפיצוי נוסף בגין פיצוי לדוגמה וסעיף עוגמת נפש.

בית המשפט קבע עקרון משפטי חשוב: כאשר טיסה מבוטלת על ידי חברת התעופה לפני שהצרכן מודיע על ביטול העסקה, הדין שחולש על האירוע הוא חוק שירותי תעופה, ולא חוק הגנת הצרכן. השופט הבהיר כי חוק שירותי תעופה נועד במיוחד למקרים אלו ומהווה "דין ספציפי" שגובר על הדין הכללי.

בפסק הדין המנומק נכתב בבירור: "משבוטלה הטיסה תחילה על ידי חברת התעופה נראה כי האירוע המשפטי המחולל את שאלת ההשבה איננו עוד ביטול עסקה צרכני רגיל על ידי צרכן, אלא ביטול טיסה על ידי המוביל האווירי". השופט הוסיף וקבע : "בנסיבות אלו חל על העניין חוק שירותי תעופה כהסדר מיוחד, ספציפי ומאוחר, ולא חוק הגנת הצרכן כהסדר כללי".

מכיוון שהחוק החל הוא חוק שירותי תעופה, הרי שהאחריות העיקרית להשבת הכספים מוטלת על מפעיל הטיסה (המוביל האווירי), ולא על סוכנות הנסיעות המשמשת כמתווכת. לאור מסקנה זו, נשמט לחלוטין הבסיס המשפטי לדרישתו של הנוסע לקבל פיצוי לדוגמה מכוח חוק הגנת הצרכן.

בנוסף, בית המשפט קבע כי סוכנות הנסיעות פעלה בתום לב ובשקידה ראויה כאשר העבירה את סכום ההשבה לנוסע רק 3 ימים לאחר שחברת התעופה זיכתה אותה, ועל כן אין הצדקה לחייב אותה בפיצוי כלשהו, כולל בגין עוגמת נפש. השופט אף ציין כי לא הוכח שהסוכנות יכלה מבחינה טכנית או חוזית לעצור את חיוב האשראי של הנוסע במועד שבו פנה אליה.

פסיקת הוצאות וסיכום

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את התביעה נגד סוכנות הנסיעות. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה שפרץ בצל הלחימה, החליט השופט לדחות את התביעה ללא חיוב הנוסע בהוצאות משפט.

תאד"מ 25445-07-25 סובל נ' סטארנקסט בע"מ, ניתן ביום 18.3.26, על-ידי בית משפט השלום בתל אביב -יפ