פיצוי על עיכוב טיסה Aegean Airlines

פיצוי על עיכוב טיסה Aegean Airlines

טופס בדיקת זכאות לפיצוי

1. מה קרה?

2. מסלול הטיסה

3. מסלול הטיסה

תוכן עניינים

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות קבע כי עיכוב של כ-15 שעות בטיסת חזור נחשב ל"טיסה שבוטלה" המזכה בפיצוי סטטוטורי, וכי גם מארגנת הטיסה וגם מפעילת הטיסה (Aegean Airlines) חבות בו יחד ולחוד. בית המשפט הוסיף וחייב את מארגנת הטיסה, בלבד, בפיצויים לדוגמה – בשל שלילת זכות הבחירה של הנוסעים והפרת חובת מתן שירותי הסיוע.

תביעה לפיצוי על עיכוב טיסה שהגישו נוסעים נגד סוכנות נסיעות, מארגנת טיסה וחברת התעופה Aegean Airlines, התקבלה בחלקה בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות. פסק הדין, קובע כללים חשובים בשאלה מ כיצד מתחלקת האחריות בין הגורמים המעורבים במכירת כרטיס הטיסה, ומתי מוצדק לפסוק לנוסע פיצויים לדוגמה מעבר לפיצוי הסטטוטורי הרגיל.

טענות הנוסעים

במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר כי ביום 15.5.25 רכשו באמצעות סוכנות נסיעות שמונה כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לכרתים, לתאריכים 22.5.25 עד 26.5.25, בעלות כוללת של 1,476 דולר.

טיסת ההלוך התקיימה כמתוכנן, אך עם נחיתתם בכרתים קיבלו הודעה כי טיסת החזור, שהייתה קבועה ליום 26.5.25 בשעה 23:59, בוטלה באופן חד-צדדי, ושובצו במקומה לטיסה חלופית עם חברת תעופה אחרת ביום 27.5.25 בשעה 15:00 – עיכוב של כ-15 שעות, מבלי שניתנה להם אפשרות ממשית לבחור בחלופה אחרת.

בשל העיכוב נאלצו לשאת בעצמם בעלויות נוספות, ובהן לילה נוסף במלון (417 יורו) והוצאות תחבורה (150 יורו), מבלי שקיבלו שירותי סיוע כלשהם בזמן אמת.

במסגרת התביעה טענו התובעים כי הם זכאים זכאים לפיצוי כולל של 19,228 ₪, המורכב מפיצוי סטטוטורי לפי חוק טיבי (1,490 ₪ לכל נוסע), פיצויים לדוגמה (2,500 ₪ לכל נוסע) בשל שלילת שירותי הסיוע וזכות הבחירה ביודעין, החזר הוצאות הלינה והתחבורה, וכן הוצאות משפט.

טענות Aegean Airlines ו-השטיח המעופף

התביעה נגד סוכנות הנסיעות (קשרי תעופה) נדחתה עוד בטרם מתן פסק הדין המנומק, בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות – משהובהר כי תפקידה הסתכם בהזמנת מקומות בטיסה, וכי האחריות המהותית מוטלת על מארגנת הטיסה ועל מפעילתה בלבד.

מארגנת הטיסה, חברת השטיח המעופף טענה בין היתר, כי מדובר היה בטיסה סדירה שהופעלה על ידי מפעילת הטיסה Aegean Airlines, ולכן אין לה מעמד של "מארגן" לפי החוק, וממילא היא לא הייתה בקשר ישיר עם הנוסעים, שהזמינו את חבילת הנופש דרך סוכנות הנסיעות.

עוד הוסיפה וטענה, כי ביטול טיסת החזור נבע מהמצב הביטחוני ומהמלחמה בלבנון, שהובילו לצמצום דרסטי של טיסות חברות תעופה אירופאיות לישראל – נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, המהוות "כוח עליון" הפוטר מתשלום פיצוי על עיכוב בטיסה, וכי היא פעלה להקטנת הנזק והצליחה לשבץ את הנוסעים באותו היום עצמו לטיסה חלופית באיחור של כ-15 שעות בלבד, וכי הפיצוי הנתבע מופרז ביחס לעלות כרטיסי הטיסה כולם.

חברת התעופה Aegean Airlines טענה, בין היתר, כי היא מכרה קיבולת מושבים בלבד למארגן, ולא הייתה מעורבת ישירות ברכישת הכרטיסים; מאחר שהביטול נעשה למעלה מ-72 שעות טרם מועד הטיסה, רשימת שמות הנוסעים כלל לא הועברה אליה, והיא לא כרטסה עבורם כרטיסי טיסה ולא גבתה תשלום בגינם – כך שכל הכספים נותרו בידי סוכנות הנסיעות ומארגנת הטיסה.

עוד נטען, כי גם ביטול הטיסה מצדה נבע מנסיבות ביטחוניות מיוחדות שלא היו בשליטתה (ובהן שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל באותה תקופה), המקימות לה הגנת "כוח עליון" מפיצוי סטטוטורי, ולכן אין מקום לחייבה בעלות המלון, שכן זו מוטלת על מארגנת הטיסה, ואין בסיס לתביעת הוצאות התחבורה בהיעדר קבלות.

החלטת בית המשפט – פיצוי על עיכוב טיסה Aegean Airlines

הרשמת הבכירה נעמה פרס מבית משפט לתביעות קטנות ברחובות דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה בחלקה.

מהי "טיסה שבוטלה"

בית המשפט קבע כי עיכוב של כ-15 שעות ביחס למועד הטיסה המקורי נכנס לגדרו של המונח "טיסה שבוטלה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה, הכולל גם טיסה שהמריאה באיחור משמעותי מהמועד הנקוב בכרטיס. עובדה זו, כשלעצמה, הקימה לנוסעים זכאות לבחון את מלוא ההטבות הקבועות בחוק.

מי אחראי – מארגן הטיסה, מפעיל הטיסה, או שניהם

בית המשפט קבע כי הן מארגנת הטיסה והן מפעילת הטיסה חבות כלפי הנוסעים, ביחד ולחוד, מכוח סעיף 4 לחוק, הקובע כי מפעיל טיסה או מארגן שהנוסע מקבל ממנו שירות ייחשבו כמבצעים מטעם מי שהנוסע התקשר עמו את החובות שבחוק, גם באין ביניהם הסכם ישיר.

בית המשפט מצא כי מארגנת הטיסה רכשה, באמצעות צד שלישי, קיבולת מושבים לשם מכירתה לנוסעים – ובכך ענתה להגדרת "מארגן" בסעיף 1 לחוק – ואילו מפעילת הטיסה אישרה כי הפעילה בפועל את הטיסה שבוטלה, ובכך ענתה להגדרת "מפעיל טיסה".

בית המשפט דחה את ניסיון מארגנת הטיסה להתנער מאחריות ולגלגלה כולה על מפעילת הטיסה, בקובעו: "אין מקום להטיל על התובעים את הנטל להתחקות אחר מערכת היחסים המסחרית הפנימית שבין הנתבעות, ואין לאפשר מצב בו הצרכן נותר מול שוקת שבורה עקב התנערות הדדית מאחריות."

הגנת "כוח עליון"

בית המשפט קבע כי הנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח קיומן של "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתן" כנדרש בסעיף 6(ה)(1) לחוק, וכי טענה כוללנית בדבר הסלמה במצב הביטחוני בישראל במאי 2025, ללא ביסוס עובדתי קונקרטי ביחס לטיסה הספציפית, אינה מספקת. לפיכך נקבע כי הנוסעים זכאים לפיצוי הסטטוטורי המלא, בהתאם למרחק הטיסה, ללא צורך בהוכחת נזק.

חובת מתן שירותי סיוע

בית המשפט קבע כי חובת מתן שירותי הסיוע (מזון, לינה, הסעות ותקשורת) הופרה על ידי מארגנת הטיסה בלבד, ולא על ידי מפעילת הטיסה. הטעם לכך: מאחר שהביטול נעשה יותר מ-72 שעות לפני מועד הטיסה המקורי, רשימת שמות הנוסעים מעולם לא הועברה למפעילת הטיסה, שלא כרטסה עבורם כרטיסים ולא גבתה תשלום בגינם – ולפיכך לא הייתה לה כל יכולת מעשית ליצור עמם קשר או לספק להם סיוע.

מארגנת הטיסה, לעומת זאת, היא זו שכרטסה את הכרטיסים ושימשה כתובת ישירה לנוסעים, ולכן האחריות הבלעדית להפרת חובה זו רובצת לפתחה.

פיצויים לדוגמה

בית המשפט מצא לנכון לחייב את מארגנת הטיסה (חברת התעופה השטיח המעופף), בלבד, בפיצויים לדוגמה מכוח סעיף 11 לחוק, על שני יסודות מצטברים: הפרת חובת מתן שירותי הסיוע, והפרת חובת היידוע האקטיבית הקבועה בסעיף 6(א)(2) לחוק בדבר זכות הבחירה של הנוסע בין החלופות השונות. בית המשפט נסמך על פסיקה עדכנית שניתנה סמוך למועד מתן פסק הדין, וציין: "גורם מסחרי שאינו מציג בפני הלקוח את זכויותיו כנדרש, אלא מנחית עליו עובדה מוגמרת ללא יכולת תגובה, מעקר מתוכן את דרישת המחוקק ומפר את חובתו."

בית המשפט הדגיש כי הודעת מארגנת הטיסה לנוסעים ניסחה את השיבוץ מחדש כעובדה מוגמרת ("טיסתכם החלופית תצא…") ללא כל אפשרות לבחור בחלופה אחרת, ובכך שללה מהם את זכות הבחירה הקבועה בחוק – בנוסף לכך שהותירה אותם ללא שירותי לינה ומזון במשך כ-15 שעות בארץ זרה.

שורה תחתונה

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את הנתבעות לשלם לארבעת הנוסעים פיצוי כולל של כ-13,028 ₪ (לעומת 19,228 ₪ שנתבעו), לפי הפירוט הבא:

  • את מארגנת הטיסה השטיח המעופף ואת חברת התעופה Aegean Airlines, ביחד ולחוד (בחלוקה פנימית שווה ביניהן), לשלם לנוסעים פיצוי סטטוטורי בסך 5,960 ₪ (1,490 ₪ לכל אחד מארבעת הנוסעים), בצירוף ריבית חוקית מיום 15.9.25.
  • את מארגנת הטיסה בלבד לשלם לנוסעים 2,068 ₪ החזר הוצאות בגין שירותי סיוע (עלות מלון בסך 1,668 ₪ על יסוד קבלה, ופיצוי אומדנה של 100 ₪ לכל נוסע בגין מזון) – תביעת ההחזר בגין הוצאות תחבורה (150 יורו) נדחתה בהיעדר קבלות.
  • את מארגנת הטיסה בלבד לשלם לנוסעים 4,000 ₪ פיצויים לדוגמה (1,000 ₪ לכל נוסע).

 

פרטי ההליך: ת"ק 42073-09-25, בית משפט לתביעות קטנות ברחובות, ניתן ביום 18.8.2026 מפי כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס.

 

כן. חוק שירותי תעופה מגדיר "טיסה שבוטלה" ככוללת גם טיסה שהמריאה באיחור משמעותי מהמועד הנקוב בכרטיס (איחור של שמונה שעות ומעלה, בהתאם להגדרות החוק). בפסק הדין נקבע כי עיכוב של כ-15 שעות בטיסת חזור נכנס לגדר זה, כך שהנוסעים היו זכאים לבחון את מלוא ההטבות הקבועות בחוק – ולא רק במקרה של ביטול טיסה מוחלט וסופי.

"מארגן" מוגדר בחוק כמי ששוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, לצורך מכירתה לאחרים (למשל גוף המרכיב חבילות נופש או רוכש מושבים לשם מכירתם). "מפעיל טיסה" הוא חברת התעופה המפעילה בפועל את הטיסה.

מכוח סעיף 4 לחוק שירותי תעופה, מפעיל טיסה ומארגן טיסה הנותנים שירות לנוסע נחשבים כמבצעים, כל אחד בנפרד, את החובות הקבועות בחוק – גם אם אין ביניהם ובין הנוסע הסכם ישיר.

בפסק הדין נקבע כי כאשר גם המארגן וגם המפעיל עונים על הגדרותיהם בחוק, הם חבים כלפי הנוסע ביחד ולחוד בפיצוי הסטטוטורי, כאשר החלוקה הפנימית ביניהם (מי ישא בסופו של דבר בנטל ובאיזה שיעור) היא עניין נפרד שאינו צריך להטריד את הנוסע.

שירותי הסיוע הקבועים בחוק כוללים מזון ומשקאות למשך ההמתנה, אירוח במלון אם נדרש ללילה אחד או יותר, הסעות משדה התעופה למלון ובחזרה, ושתי שיחות טלפון – והם ניתנים ללא תשלום, בנפרד מהשאלה אם הנוסע זכאי גם לפיצוי כספי סטטוטורי.

בפסק הדין הודגש כי כאשר גורם מסוים בשרשרת המכירה (במקרה זה מארגנת הטיסה) הוא שהיה בקשר ישיר עם הנוסע וידע על ביטול הטיסה בזמן אמת, מוטלת עליו החובה לדאוג לשירותים אלה בפועל, ואם לא סיפק אותם – עליו לשפות את הנוסע בהוצאות סבירות שהוציא כתחליף.

סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מסמיך את בית המשפט לפסוק לנוסע פיצויים לדוגמה, שאינם תלויים בהוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על כ-12,240 ₪, כאשר מפעיל הטיסה או המארגן נמנעו ביודעין מלתת לנוסע את ההטבות המגיעות לו על פי חוק – ובכלל זה הפרת חובת היידוע האקטיבית בדבר זכות הבחירה בין חלופות.

הפסיקה מבהירה כי אין מדובר בסעד אוטומטי, ויש לייחדו למקרים חמורים במיוחד, או שבהם נלוות להפרת חובת היידוע הפרות נוספות.

בפסק הדין נפסקו פיצויים לדוגמה משום שנמצאו שתי הפרות מצטברות: שלילת זכות הבחירה, לצד הפרת חובת מתן שירותי הסיוע.

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

WhatsApp
צריכים סיוע מיידי? דברו איתנו בווטסאפ.