פיצוי על עיכוב טיסה של איתיחאד

פיצוי על עיכוב טיסה של איתיחאד: האם "שיבושי GPS" פוטרים את החברה מתשלום כשנוסעים מפספסים טיסת המשך?

פיצוי על עיכוב טיסה בסך 11,220 ש"ח נפסק לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, לאחר שעיכוב בטיסה מתל אביב לאבו דאבי הוביל לכך שהנוסעים הועברו לטיסת המשך לתאילנד רק למחרת. איתיחאד טענה ל"נסיבות מיוחדות" בשל הפרעות במערכת הניווט הלוויינית, אך בית המשפט גילה כי לפי הדו"ח הטכני שהגישה החברה עצמה, התקלה התרחשה רק אחרי ההמראה. עוד נקבע כי החברה כרטסה את הנוסעים לטיסה חלופית, אף שלפי גרסתה שלה הם יכלו להספיק לטיסה המקורית.

טענות הנוסעים: עיכוב בטיסה הראשונה הוביל לפספוס טיסת ההמשך

פיצוי על עיכוב טיסה של איתיחאד היה בלב התביעה שהגישו נוסעים שרכשו מהחברה שלושה כרטיסי טיסה מתל אביב לתאילנד, עם חניית ביניים באבו דאבי. לפי תוכנית הטיסה, הטיסה הראשונה הייתה אמורה להמריא מתל אביב ביום 5.10.2025 בשעה 14:50 ולנחות באבו דאבי בשעה 19:05, וטיסת ההמשך הייתה אמורה להמריא מאבו דאבי באותו ערב בשעה 21:55 ולנחות בתאילנד למחרת בשעה 7:40 בבוקר.

במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר, כי הטיסה הראשונה המריאה מתל אביב רק בשעה 17:33, באיחור של שעתיים ו-28 דקות. בעקבות העיכוב, ומשום שאיתיחאד סברה שהנוסעים לא יספיקו לטיסת ההמשך, היא כרטסה אותם לטיסה חלופית מאבו דאבי ביום שלמחרת. הטיסה החלופית המריאה בפועל ביום 6.10.2025 בשעה 9:00 ונחתה בתאילנד בשעה 18:30 – כמעט 11 שעות אחרי המועד המקורי. בינתיים סיפקה להם החברה לינה באבו דאבי.

הנוסעים פנו לאיתיחאד בדרישה לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (המכונה "חוק טיבי"). אולם החברה דחתה את דרישתם והסכימה לשלם להם רק 250 דירהם (כ-206 ש"ח) עבור הוצאות המזון.

בתביעתם עתרו הנוסעים לפיצוי בסך כולל של 10,950 ש"ח, שהורכב מ:

– פיצוי כספי סטטוטורי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה, בסך 10,740 ש"ח (3,580 ש"ח לכל כרטיס).
– שיפוי בגין הוצאות מזון ושתייה** בסך 250 דירהם (כ-210 ש"ח במועד הגשת התביעה).

 טענות איתיחאד: "תקלה בלתי צפויה במערכת הניווט" והנוסעים "לא התייצבו בשער"

איתיחאד איירווייז הכחישה את זכאות הנוסעים לקבלת פיצוי על ביטול טיסה והעלתה שני קווי הגנה עיקריים.

הטענה הראשונה – נסיבות מיוחדות שאינן בשליטת החברה:

לטענת איתיחאד, העיכוב בהמראת הטיסה הראשונה נבע מדיווח, עוד לפני ההמראה, על הפרעות במערכת הניווט הלוויינית של המטוס (GNSS) – מערכת מרכזית האחראית על התמצאות במרחב, על התחברות לנתיב הטיסה ושמירה עליו. החברה טענה כי הפרעות מסוג זה נובעות לרוב מחסימות או משיבושי GPS שמבצעים גורמי ביטחון כגון צה"ל, שאין לה כל שליטה עליהם, וכי "כל עוד נמשכת ההפרעה ומערכת הניווט הקריטית אינה שבה לתפקוד מלא, אין בידי הנתבעת אפשרות להוציא את הטיסה באופן בטוח". לתמיכה בכך צירפה איתיחאד דו"ח טכני מסוג "AIRCRAFT TECHNICAL LOG".

הטענה השנייה – הנוסעים היו יכולים להספיק לטיסת ההמשך:

איתיחאד טענה כי חרף העיכוב, עמד לרשות הנוסעים פרק זמן של כשעה ו-21 דקות בין הנחיתה באבו דאבי לבין המראת טיסת ההמשך בפועל – כמעט כפול מזמן הקישור המינימלי (MCT) הנדרש למעבר תקין בין טיסות. לשיטתה, הנוסעים הם שלא התייצבו בשער העלייה למטוס מסיבותיהם שלהם, ולכן היא אינה חבה בפיצוי.

בנוסף, הפנתה איתיחאד לפסק דין שניתן בענין תאד"מ 74348-11-24 אקרמן ואח' נ' איתיחאד איירווייז, שבו נקבע, על סמך דו"ח טכני מאותו סוג, כי החברה פטורה מפיצוי.

החלטת בית המשפט: הדו"ח של איתיחאד עצמה הפריך את גרסתה

השופטת מיכל מועלם שיפרמן מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה.

עיכוב בטיסת קונקשן של יותר מ-8 שעות = "טיסה שבוטלה"

בית המשפט קבע תחילה כי אין מחלוקת שמדובר ב"טיסה שבוטלה" כהגדרתה בחוק. השופטת הבהירה נקודה חשובה לכל נוסע בטיסת קונקשן: "הגם שהטיסה הראשונה מתל אביב לא המריאה בעיכוב העולה על 8 שעות, מאחר והתובעים רכשו כרטיס אחד לתאילנד הכולל חניית ביניים, אזי מדובר בטיסה אחת. לכן, מכיוון שטיסת ההמשך יצאה מאבו דאבי בעיכוב העולה על 8 שעות, מדובר בטיסה שבוטלה כהגדרתה בחוק שירותי תעופה."

משכך, לפי סעיף 6(א)(3) לחוק, זכאים הנוסעים לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בתוספת הראשונה – אלא אם החברה תוכיח את הפטור שבסעיף 6(ה)(1).

 שלושה תנאים מצטברים לפטור, והנטל על חברת התעופה

בית המשפט פירט כי כדי שחברת תעופה תהיה פטורה מפיצוי, עליה להוכיח שלושה תנאים מצטברים: (1) קיומן של "נסיבות מיוחדות" שהביאו לביטול; (2) שהנסיבות "לא היו בשליטתו" של מפעיל הטיסה; (3) היעדר יכולת של ממש למנוע את הביטול. עוד הודגש כי הנטל מוטל על חברת התעופה, וכי "טיעון זה אינו מתקבל אוטומטית על ידי בית המשפט… והפרשנות לחריג זה מצומצמת ודווקנית".

התגובה המקורית של איתיחאד: "סיבות תפעוליות"

השופטת ציינה כי כשהנוסעים פנו לאיתיחאד בכתב, השיבה החברה כי העיכוב נבע מ-"operational reasons", התייחסה רק לעיכוב בטיסה הראשונה, וכלל לא ציינה הפרעה במערכת הניווט – טענה שהועלתה לראשונה רק בכתב ההגנה.

דו"ח טכני אחד, בלי עדים – לא מספיק

בית המשפט קבע כי איתיחאד לא הוכיחה ברמה הנדרשת שהטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות. החברה צירפה דו"ח טכני בלבד, ללא ראיות משלימות שיקשרו בין ההפרעות בניווט לבין העיכוב בהמראה – לא הוצגו החלטות של גורמי בטיחות, ולא נתונים על ביטול או הסטה של טיסות נוספות. נציג החברה אף הודה בדיון כי "הוא אינו איש טכני", ואיש מהטכנאים שחתמו על הדו"ח לא זומן להעיד. בית המשפט הזכיר: "הימנעות מהבאת עד רלוונטי המצוי בשליטתה של הנתבעת פועלת לחובתה ומקימה חזקה כי אילו הובאה העדות, לא היה בה כדי לתמוך בגרסתה"

התקלה התגלתה אחרי ההמראה

הממצא המכריע בפסק הדין: מעיון מדוקדק בדו"ח עלה כי הטיסה המריאה בשעה 14:43 והתקלה במערכת הניווט ("GNSS RFI") נרשמה בשעה 17:46. איתיחאד עצמה ציינה בכתב ההגנה כי השעות בדו"ח הן לפי שעון UTC, ויש להוסיף להן 3 שעות. כלומר, לפי שעון ישראל, הטיסה המריאה בשעה 17:43 – והתקלה התרחשה רק בשעה 20:46, אחרי ההמראה. בית המשפט קבע: "בהתאם לדו"ח התקלה לא התגלתה עובר להמראה ולא ניתן להגיע למסקנה כי היה בה כדי לעכב את ההמראה… לפיכך, בניגוד לטענת הנתבעת, לא ניתן ללמוד מהאמור בדו"ח שההפרעה במערכת הניווט היא זו שהובילה לעיכוב בהמראת הטיסה הראשונה."

בית המשפט דחה גם את ההסתמכות על פסק הדין בעניין אקרמן, וקבע כי לא ניתן לגזור ממנו גזירה שווה, בין היתר "בשים לב לסתירה בין טענת הנתבעת לבין האמור בדו"ח שהוצג בפניי".

איתיחאד כרטסה את הנוסעים לטיסה חלופית – ואז טענה שהם אשמים

בית המשפט הוסיף וקבע כי גם אילו הוכיחה איתיחאד נסיבות מיוחדות, היא לא הוכיחה שעשתה כל שביכולתה כדי למנוע את הביטול. מעדות הנוסע, שנתמכה בעדות נציג החברה עצמו, עלה כי עוד במהלך הטיסה הראשונה, בשעה 17:55, נשלחה לנוסעים הודעת דואר אלקטרוני לפיה הם כבר כורטסו לטיסה החלופית. נציג החברה העיד כי "הם קיבלו את ההודעה על הביטול המקורי בעודם באוויר".

לאור זאת קבעה השופטת: "הגם שלשיטת הנתבעת עצמה לתובעים היה די והותר זמן להגיע לטיסת ההמשך במועדה המקורי, הנתבעת בחרה להעביר את התובעים לטיסה החלופית והעמידה אותם בפני עובדה מוגמרת כי הם כורטסו לאותה טיסה, זאת מבלי שניתנה להם האפשרות להתייצב לטיסת ההמשך במועדה המקורי."

לפיכך נקבע כי איתיחאד לא הוכיחה שעשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה ואת העברת הנוסעים לטיסה החלופית, ואין היא זכאית לפטור מפיצוי.

שורה תחתונה

בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצוי על עיכוב טיסה של איתיחאד לנוסעים 11,220 ש"ח – הפיצוי הסטטוטורי העדכני עבור 3 כרטיסי טיסה (3,670 ש"ח לכרטיס), בתוספת החזר עלות המזון שלא הייתה שנויה במחלוקת – וכן הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.

הקביעה המשפטית המרכזית: בטיסת קונקשן שנרכשה בכרטיס אחד, עיכוב של יותר מ-8 שעות בהגעה ליעד בשל פספוס טיסת ההמשך נחשב "טיסה שבוטלה" המזכה בפיצוי מלא, גם אם הטיסה הראשונה התעכבה בפחות מכך. עוד נקבע כי חברת תעופה הטוענת ל"נסיבות מיוחדות" כמו שיבושי GPS חייבת להוכיח זאת בראיות קונקרטיות ובעדים מקצועיים – ודו"ח טכני שסותר את גרסתה יפעל לחובתה.

**פרטי פסק הדין:** ת"ק 4318-02-26, בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, השופטת מיכל מועלם שיפרמן. ניתן ביום, 22 בספטמבר 2026.