תפריט
| פיצוי כספי על פי החוק הישראלי | ||
|---|---|---|
| מרחק טיסה | דוגמאות ליעדים | פיצוי כספי |
| עד 2,000 ק״מ | מיקונוס, כרתים, רודוס, אנטליה, לרנקה, בורגס | 1,290 ₪ |
| עד 4,500 ק״מ | אמסטרדם, לונדון, מדריד, ברלין, פראג, רומא | 2,070 ₪ |
| מעל 4,500 ק״מ | בנגקוק, טוקיו, ניו יורק, סידני, שנחאי, סאו פאולו | 3,100 ₪ |
כאשר הטיסה בוטלה לגמרי (גם במקרים של רישום יתר) או המריאה באיחור של 8 שעות ומעלה או הוקדמה ב- 8 שעות ומעלה ולא הודיעו לכם על כך 14 ימים מראש – תהיו זכאים לקבל פיצוי כספי.
פיצוי על ביטול טיסה לפי החוק הישראלי רלוונטי עבור כל סוגי הטיסות הממריאות או נוחתות בישראל (גם טיסות צ'אטר או לאו קוסט), וגם עבור טיסות עם עצירות ביניים (קונקשן). כמו כן, ניתן לדרוש פיצוי גם על עיכוב או ביטול טיסה שקרה לפני כשנתיים, מאחר וההתיישנות היא של 4 שנים.
הפיצוי הכספי מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי , אינו קשור לסכום התשלום ששילמתם עבור כרטיס הטיסה וגם אינו תלוי בנזק ככל ונגרם לכם בגלל עיכוב או ביטול הטיסה, אלא תלוי במרחק האווירי שבין יעד המוצא ליעד הסופי של הטיסה, ונע בין 1,290 ש"ח (למרחקים הקצרים ביותר) לבין 3,100 ש"ח (למרחקים הארוכים ביותר)
במקרים בהם הטיסה מתבטלת או מתעכבת מעל 5 שעות, הנוסעים רשאים לבטל את הטיסה ולדרוש לאחר מכן לקבל חזרה את התמורה המלאה ששילמו עבור כרטיס הטיסה. יחד עם זאת, במקרים בהם חברת התעופה סיפקה לנוסעים כרטיס לטיסה חלופית או שהנוסעים עלו בפועל הטיסה שאיחרה, הם לא יהיו זכאים לקבל החזר מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי.
במקרים של ביטול או איחור בטיסה, על חברת התעופה לספק לנו בחינם מזון, שתיה ושירותי תקשורת, ולינה בבית מלון (במקרים של איחור של 5 שעות ומעלה ואם נדרשת שהייה של לילה). על כן, במקרים בהם שילמתם מכספכם עבור הוצאות אלה, הנכם רשאים לדרוש לקבל החזר מחברות התעופה
סעיף 5 במסגרת חוק שירותי תעופה עוסק במקרים של סירוב של חברת התעופה לטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה "לרבות בשל רישום יתר".
במידה והגעתם לטיסה ונטען בפניכם כי היא מלאה, על חברת התעופה לפנות תחילה לנוסעים בטיסה לבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה. במידה ולא היה נוסע שהסכים לוותר על מקומו, זכאים הנוסעים לקבל מחברת התעופה פיצוי על רישום, וכן השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי.
חוק שירותי תעופה נחקק בשנת 2012. במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק הידוע בכינויו חוק טיבי, צוין בין היתר, כי הצעת החוק "נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס ולא עלו לטיסה בשל נסיבות שאינם תלויות בהם, ובתוך כך לקבוע כללים ואמות מידה לזכאותם הן להטבות כספיות והן לסיוע"
הוראות דומות להוראות חוק זה קבועות בתקנות האיחוד האירופי משנת 2014, העוסקות גם הן בפיצוי וסיוע לנוסעים במקרים של ביטולי ועיכובי טיסות.
הפטור העיקרי שמכוחו רשאית חברת תעופה שלא לשלם פיצוי על ביטול טיסה לנוסעים במקרים של עיכובי וביטול טיסה, קבוע בסעיף 6 (ה)(1) לחוק הקובע, כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהא זכאי לקבל מחברת התעופה פיצויים, מקום בו הוכיח מפעיל הטיסה או מארגן הטיסה כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".
כאמור הפטור קובע, כי מקום בו חברת התעופה הוכיחה כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וגם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות – היא עשויה להיות פטורה מלשלם לנוסעים פיצוי בגין ביטול טיסה.
חשוב לציין, כי הנטל להוכחת קיומן של נסיבות מיוחדות – מוטל על כתפיה של חברת התעופה. לכן, על חברת התעופה להביא ראיות בפני בית המשפט על מנת להוכיח את קיומן של התנאים לאותו פטור, וטיעון זה לא אמור להתקבל על-ידי בתי המשפט באופן אוטומטי, אלא רק במקרים בהם חברת התעופה הצליחה להוכיח באמצעות ראיות ברור את טענותיה.
בתי המשפט קבעו לא אחת, כי יש לתת למונח "נסיבות מיוחדות" פרשנות מצמצמת ביותר, ולפיה רק מקום בו קיים כוח עליון, כדוגמת מזג אוויר חריג בלתי צפוי, מלחמה, שביתה וכיו"ב מצבים, רק אז, קיימת הצדקה לקבוע כי קיים אותו פטור.
כך למשל, קבע כב' השופט מזרחי מבית משפט השלום ברחובות (ת"א 69167/11/16 רגב נ' אל על): "בהחלט יש להעניק למילים 'נסיבות מיוחדות' פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים 'שלא היו בשליטתו'. כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת 'כוח עליון', כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור…
בית-המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכול שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר.".
| פיצוי כספי על פי התקנות האירופאיות | |
|---|---|
| מרחק טיסה | פיצוי כספי |
| עד 1,500 ק״מ | 250 יורו |
| בין 1,500 ק״מ ל-3,500 ק״מ | 400 יורו |
| מעל 3,500 ק״מ | 600 יורו |
החוק בישראל בנושא זה דומה לתקנות האירופאיות הנקראות – Regulation (ec) 261/2004. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהזכאות לקבל פיצוי כספי על פי התקנות חל גם במקרים של עיכוב בנחיתת טיסה של מעל 3 שעות (לעומת החוק הישראלי בו הזכאות לפיצוי הוא בעיכוב בהמראה של מעל 8 שעות), ונע בין 250 יורו לטיסות של עד 1,500 קמ עד לסכום של 600 יורו לטיסות של מעל 3,500 ק"מ.
עם זאת, התקנות האירופאיות רלוונטיות רק עבור טיסות המופעלות על-ידי חברות תעופה השייכות למדינות של האיחוד האירופי או עבור טיסות הממריאות ממדינה של האיחוד. לדוגמה – טיסה של חברת התעופה הולנדית מתל-אביב לאמסטרדם, או טיסה של חברת ישראלית מפריז לתל-אביב.
אנו פועלים גם על פי החוק הישראלי וגם על פי התקנות האירופאיות. כל טיסה נבחנת לגופה ועל פי הנתונים שלה, ובמטרה אחת משותפת למקסם את הפיצוי עבור הנוסע. כך לדוגמה, נוסע שטס מלונדון לתל-אביב וטיסתו איחרה ב-5 שעות, יהיה זכאי לקבל פיצוי על עיכוב בטיסה במקרים הרלוונטיים רק על פי התקנות האירופאיות ולא על פי החוק הישראלי. כמו כן, במידה ויש צורך לנקוט באירופה בהליך כנגד חברת התעופה לצורך קבלת הפיצוי, האתר עובד בשיתוף פעולה עם עורכי דין ברחבי אירופה.
בדומה לחוק שירותי תעופה, גם במסגרת התקנות האירופאיות לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל פיצוי כספי במקרים חריגים. כך למשל, אם נמסרה לנוסעים הודעה על ביטול או דחיית הטיסה למעלה מ-14 יום מראש. בנוסף, גם במקרים בהם הסיבה לביטול או עיכוב הטיסה נבע בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברות התעופה, תהיינה חברות התעופה פטורות מלשלם לנוסעים – פיצוי על טיסה שבוטלה.
חריג זה הוא למעשה חריג זהה בין התקנות האירופאיות לבין החוק בישראל. שכן, החוק בישראל קובע כי ככל ומפעיל הטיסה (כלומר חברת התעופה) הוכיח שביטול הטיסה נגרם בשל " נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות" , הוא יהיה פטור מלשלם לנוסעים פיצוי כספי. כך גם במסגרת התקנות האירופאיות נקבע חריג דומה הקובע, כי ככל והטיסה בוטלה בשל', "extraordinary circumstances which could not have been avoided": תהיינה חברות התעופה פטורות מלשלם לנוסעים פיצוי.
חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, דומה להוראות החלות בנושא של עיכובי וביטולי טיסות באיחוד האירופי. למעשה חוק זה נחקק בהתבסס על התקנות האירופאיות. כך אף נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה: "הוראות דומות להוראות החוק המוצע קבועות בתקנות שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004, שעניינן פיצוי וסיוע לנוסעים במקרה של סירוב להטיס נוסע בטיסה, ביטול טיסה או עיכוב בהמראה".
אחד ההבדלים המרכזיים בין חוק שירותי תעופה לבין התקנות האירופאיות הוא – שהזכאות לקבלת פיצוי כספי בגין עיכוב בטיסה הנו במקרים של עיכוב בנחיתה של 3 שעות ומעלה, ולעומת זאת הזכאות לפיצוי במקרים של עיכוב בטיסה במסגרת חוק שירותי תעופה הנו על 8 שעות ומעלה בהמראה.
התקנות האירופיות חלות ביחס לשני מצבים: (1) במקרים בהם הטיסה ממריאה משדה תעופה המצוי במדינה השייכת לאיחוד האירופי; (2) במקרים בהם הטיסה הופעלה על-ידי חברת תעופה השייכת למדינה החברה באיחוד.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה, נדונה תביעה שהגישו 2 נוסעות כנגד חברת התעופה אוסטריאן איירליינס, בה הן ביקשו לקבל פיצויים בסך של כ-11,000 ש"ח בגין טיסה שהמריאה באיחור של מעל 8 שעות.
במסגרת התביעה טענו הנוסעות בין היתר, כי הן רכשו כרטיסים לטיסה שהפעילה חברת התעופה מתל אביב לבנגקוק שכללה עצירת ביניים בוינה של כשעתיים. אולם, בפועל הטיסה הראשונה מתל אביב לוינה המריאה בעיכוב של כשעה, וכתוצאה ממנו החמיצו הנוסעות את טיסת ההמשך לבנגקוק, והועברו לטיסה חלופית שהמריאה יום למחרת בבוקר ובעיכוב של למעלה מ-8 שעות ביחס לטיסת ההמשך המקורית.
לאור זאת, ביקשו התובעות לקבל בין היתר – פיצוי מכוח חוק שירותי תעופה על ביטול טיסה, וכן החזר בגין ההוצאות שנגרמו להן עקב המחמצת טיסת ההמשך, לרבות עבור מוניות ומלון, ובגין רכישת כרטיסים לטיסה פנים חלופית מבנגקוק לצ'אנג מאי.
חברת התעופה טענה מנגד בין היתר, כי הנוסעות אינן זכאיות לקבל פיצוי, מאחר והטיסה לוינה התעכבה עקב סופת ברקים שמנעה את יכולת ההמראה של הטיסה בזמן המתוכנן, ומדובר בנסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטתה ולא היה באפשרותה למנוע את ביטול הטיסה, ולכן טענה כי הנה פטורה מלשלם לנוסעות פיצוי בגין ביטול טיסה. עוד הוסיפה וטענה חברת התעופה, כי אין לה כל אחריות לפצות את הנוסעות בגין החמצת טיסת הפנים לצ'אנג מאי.
השופטת איילת טופז מבית משפט לתביעות קטנות בהרצליה דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל חלקית את תביעת הנוסעות, וחייבה את חברת התעופה לשלם להן סך של 8,700 ₪ (פיצוי בסך של 3,100 ₪ לכל אחד בגין החמצת טיסת ההמשך, סך של 1,000 ₪ לכל אחת פיצויים לדוגמה, וכן סך של 500 ₪ לכל אחת עבור הוצאות משפט).
השופטת קבעה בין היתר, כי אומנם מחומר הראיות שהוצג עלה, הסיבה לעיכוב בטיסה אכן הייתה עקב פגיעת ברק. אולם חברת התעופה לא הוכיחה כי פגיעת ברק מהווה נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה:
"בענייננו, הנתבעת לא הוכיחה כי סופת הברקים הייתה אירוע קיצוני, פתאומי או לא צפוי. כל שהנתבעת עשתה הוא לטעון בעלמא טענות אשר נוקבות בלשון סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה וכן לצרף דו"ח אשר ממנו מתקבלת תמונה מבולקת לגבי הסיבה לאיחור בטיסה (סיבה טכנית, פגיעת ברק במטוס שיועד לטיסת ההמשך או שמא פגיעת ציפור) שאינה מצביעה על סופת ברקים…
יתר על כן, גם אם מדובר בפגיעת ברק, כפי שנטען בפניי על ידי נציג הנתבעת ואף עולה מהאסמכתאות, לא עמדה הנתבעת בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים הסבירים למנוע את התקלה מבעוד מועד או כי ניסתה למצוא לתובעים טיסה חלופית."
בנוסף השופטת הפנתה לפסיקה בה נקבע שיש לתת פרשנות מצמצת לביטוח "נסיבות מיוחדות": " הפסיקה שצוטטה לעיל עוברת כחוט השני בפסיקה ענפה של בתי משפט בכל הנוגע לפרשנות ביטוי "נסיבות מיוחדות". כך, לא כל תקלה טכנית או מזג אויר קיצוני מהווה נסיבות מיוחדות"
פרטי פסק הדין: ת"ק (הרצ') 23630-06-21 מיה גולדשמיט נ' אוסטריאן איירליינס
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, נדונה תביעה שהגיש נוסע כנגד חברת התעופה Ryanair, בה הוא ביקש לקבל פיצוי בגין ביטול טיסה מכוח חוק שירות תעופה – חוק טיבי.
במסגרת התביעה טען הנוסע בין היתר, כי הוא רכש 9 כרטיסים לטיסה שהפעילה חברת התעופה מבודפסט לתל אביב, שנועדה להמריא ביום 15/07/21 בשעה 7:10. בפועל, חברת התעופה הודיעה לו ביום 01/07/21 בשעה 19:04, ומשכך טען כי מדובר בדחיה של מעל 8 שעות, ולכן הנה נחשבת לביטול טיסה לפי הגדרת "טיסה שבוטלה" לפי סעיף 1 לחוק שירותי תעופה.
מנגד טענה חברת התעופה בין היתר, כי הנוסע אינו זכאי לקבל פיצוי מאחר וההודעה על דחיית הטיסה נמסרה לו מעל 14 ימים, ולכן על פי הוראות סעיף 6(ג)(1) לחוק הנה פטורה מלשלם לו פיצוי.
בהתייחס לטענה זו טען הנוסע, כי הוא הסתמך על הגדרת "יום" בחוק הפרשנות, הקובע כי יום הנו: "תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו".
בית המשפט דחה את טענת הנוסע, וקבע כי יישומה של הגדרת "יום" במקרה זה, הנה כי חברת התעופה הייתה רשאית לבטל או לדחות את הטיסה מבלי לשלם פיצוי עד לשעה 23:59 ביום 01/07/21, כלומר כל היום (עד חצות הלילה). עוד ציין בית המשפט, כי פרשנותו של הנוסע בנושא זה מצריכה דייקנות במתן הודעות ביטול ברמה של שעות ודקות, ובכך עלולה להקשות על ניהול חיי מסחר יציבים ולכן אין לקבלה.
פרטי פסק הדין: ת"ק 18620/08/21 וידר נ' ראיינאייר
